03-6788966    info@b-tax.co.il
כניסה לרשומים

25 שנים פחות חודש ימים – האם מהווה תכנון מס לגיטימי במקרקעין? (פורסם בתאריך 1.11.2019)

//25 שנים פחות חודש ימים – האם מהווה תכנון מס לגיטימי במקרקעין? (פורסם בתאריך 1.11.2019)

25 שנים פחות חודש ימים – האם מהווה תכנון מס לגיטימי במקרקעין? (פורסם בתאריך 1.11.2019)

25 שנים פחות חודש ימים – האם מהווה תכנון מס

לגיטימי במקרקעין?
בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין מוגדרת "זכות במקרקעין" כדלקמן: "בעלות,או חכירה לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים בין שבדין ובין שביושר לרבות הרשאה להשתמש במקרקעין, שניתן לראות בה מבחינת תכנה בעלות או חכירה לתקופה
כאמור…." (ההדגשה אינה במקור). אנו יכולים ללמוד מהסעיף כי בעלות או חכירה או הרשאה לעשות שימוש
במקרקעין לתקופה של מעל 25 שנים, הינם זכות במקרקעין החייבת במס בעת התרחשותה.  האם קצת פחות מתקופה של 25 שנים אינה "זכות במקרקעין" ומשכך תהיה פטורה מחבות מיסוי מקרקעין בעת התרחשותה? האם הדבר מהווה תכנון מס לגיטימי?
ביום 23.8.2018 ניתן פסק דין בו"ע 13776-10-16 קיבוץ מעלה גלבוע , קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל אשר דן בנושא תכנון מס. בשנת 2013 חתמה רמ"י על הסכמי פיתוח עם קיבוץ מעלה גלבוע וקיבוץ רשפים אשר במסגרתם הוענקה לקיבוצים אלו זכות לחכור את המקרקעין המפורטים בהסכמים לתקופה של 36 חודשים לשם פיתוח ובניית מאגר מים ודרך גישה וכן לצורך בניית מתקנים הנדסיים. במסגרת הסכמי פיתוח אלו נקבע כי ככל שהקיבוצים ימלאו אחר התחייבויותיהם על פי ההסכם, מתחייבת רמ"י לחתום עמם על הסכם חכירה לתקופה של 24 שנים ו-11 חודשים.
בעקבות ההסכמים הנ"ל, מנהל מס שבח מקרקעין טבריה הוציא לעוררות הודעות שומה בנוגע לסכום מס הרכישה תוך שהוא טוען כי 24 שנים ועוד 11 חודשים הינם תקופה המחייבת מיסוי מקרקעין. העוררות טענו מנגד, כי העסקאות בינן לבין רמ"י הן לתקופה של 24 שנים ו-11 חודשים ולפיכך אינן בגדר פעולה החייבת במס בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין (להלן:"החוק").
המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה  האם  קביעת תקופת חכירה של 24 שנים ו- 11 חודשים, כלומר תקופה פחותה מ- 25 שנים, הינה עסקה מלאכותית כעמדת מנהל מס שבח, או שמא מדובר בתכנון מס לגיטימי כעמדת העוררות.
בית המשפט קבע כי:
"העובדה שהסכמי החכירה היו לתקופה של 24 שנים ו-11 חודשים משמעה, כי אין מדובר בזכות  במקרקעין, זאת, בשים לב להגדרת המונח זכות במקרקעין, כמפורט לעיל. על עסקאות כאמורלא מוטל מס. יחד עם זאת ברי, כי אין בכך בכדי ללמד בהכרח, כי מדובר בעסקה  מלאכותית. בית המשפט העליון קבע, כי העובדה שצדדים בחרו במבנה משפטי דל מסים אינה  מצביעה על כך שהמבנה מלאכותי או בדוי. עוד נקבע, כי זכותם, ואף חובתם, של מומחיםבענייני מסים לתכנן עסקאות משפטיות אשר לא תהיינה עתירות מס וכי תכנון עסקאות הוא  דבר לגיטימי בדיני המס".
עוד קבע בית המשפט בפסק הדין כי:
"סבורני, כי במקרה שלפניי קביעת משך תקופת החכירה לתקופה אשר
יהיה בה למנוע הטלת מס אינה בגדר תכנון מס שלילי. התנהלות הנישומים אינה מנוגדת
לתכלית החקיקה ואין בה משום ניצול פרצה שהתגלתה בה. המחוקק קבע מפורשות את משךתקופת החכירה אשר תיחשב זכות במקרקעין עליה יוטל מס….."
"במקרה שלפנינו, אף אם משך תקופת החכירה נקבע בהתחשב בטעמים מיסויים הרי שבבסיס העסקה עמד טעם מסחרי יסודי- הקמת הפרויקט בקרקע והשגת רווח כלכלי. העסקה נכרתה בשל הטעם האמור ולא לצורך התחמקות ממס בלבד. זאת, בשונה ממקרה בו נכרתת עסקה לצורך התחמקות ממס גרידא וכאשר אין בבסיס העסקה טעם מסחרי יסודי מלבד ההתחמקות האמורה".

עו"ד אתגר קדם קאופמן | עו"ד אבי בקר